<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?>
<rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</title>	<atom:link href="http://medicalblog.co.il/?feed=rss2" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://medicalblog.co.il</link>
	<description>&#8235;הבלוג&#8236;</description>	<lastBuildDate>Mon, 07 May 2012 10:10:56 +0000</lastBuildDate>
	<language>he</language>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
			<item>
		<title>&#8235;החלה ההרשמה לכנס הריון ולידה!&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=2297</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=2297#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 07 May 2012 10:10:56 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[היריון]]></category>
		<category><![CDATA[כנסים]]></category>
		<category><![CDATA[מחלקת יולדות]]></category>
		<category><![CDATA[קורס הכנה ללידה]]></category>
		<category><![CDATA[הריון ולידה]]></category>
		<category><![CDATA[כנס הריון ולידה]]></category>
		<category><![CDATA[מועדון יולדות]]></category>
		<category><![CDATA[מועדון יולדות מאיר]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=2297</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/05/KENES.jpg"><img class="wp-image-2298 alignright" title="KENES" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/05/KENES.jpg" alt="כנס הריון ולידה" width="575" height="717" /></a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=2297</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;ניתוח קטרקט &#8211; כל מה שרציתם לדעת&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=2289</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=2289#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 02 May 2012 07:03:30 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[טכנולוגיה]]></category>
		<category><![CDATA[מחלקת עיניים]]></category>
		<category><![CDATA[מרפאת עיניים]]></category>
		<category><![CDATA[אהוד אסיה]]></category>
		<category><![CDATA[אלי רוזן]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[ניתוח קטרקט]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=2289</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;מתוך המגזין עולם העין &#8211; החדשות האחרונות מעולם ניתןחי הקטרקט&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>מתוך המגזין עולם העין &#8211; החדשות האחרונות מעולם ניתןחי הקטרקט</p>
<p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/05/EYES1.jpg"><img class="wp-image-2291 alignright" title="EYES" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/05/EYES1.jpg" alt="EYES" width="616" height="802" /></a></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=2289</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;חדש במאיר! יעוץ טלפוני לחולי קרוהן וקוליטיס&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=2285</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=2285#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 30 Apr 2012 09:24:54 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[אותות הצטיינות]]></category>
		<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[ידע כללי]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[מרפאות חוץ]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[מחלות מעיים]]></category>
		<category><![CDATA[מחלת קרוהן וקוליטיס]]></category>
		<category><![CDATA[קו ייעוץ טלפוני]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=2285</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;בית החולים מאיר נפתח לאחרונה קו לייעוץ טלפוני לחולי קרוהן וקוליטיס, מצורפת הכתבה המלאה מתוך המקומון העיר: &#160; &#160;&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p>בית החולים מאיר נפתח לאחרונה קו לייעוץ טלפוני לחולי קרוהן וקוליטיס, מצורפת הכתבה המלאה מתוך המקומון העיר:</p>
<p>&nbsp;</p>
<p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/kav-ham.jpg"><img class="aligncenter  wp-image-2286" title="kav ham" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/kav-ham.jpg" alt="קו ייעוץ " width="595" height="729" /></a></p>
<p>&nbsp;</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=2285</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;מועדון היולדות של בית החולים מאיר. בואו לצפות&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=2267</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=2267#comments</comments>
		<pubDate>Thu, 26 Apr 2012 20:21:46 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[היריון]]></category>
		<category><![CDATA[מחלקת יולדות]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[היריון ולידה]]></category>
		<category><![CDATA[יולדות]]></category>
		<category><![CDATA[יולדת]]></category>
		<category><![CDATA[מועדון יולדות]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז רפואי מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[נתי שמרגד]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=2267</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;&#34;היולדת במרכז&#34;: הבשורה של מועדון היולדות של בית החולים מאיר. בואו לצפות בנתי שמרגד, מנהלת מועדון היולדות בבית החולים מאיר מספרת על המועדון, על הליווי הצמוד ליולדת ועל ההתמודדות, המשותפת, בחווית הלידה:&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/meir-hospital.png"><img class="aligncenter size-full wp-image-2272" title="meir-hospital" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/meir-hospital.png" alt="בית חולים מאיר" width="379" height="241" /></a></p>
<p style="text-align: right;"><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/test1.png"><br />
</a><strong>&quot;היולדת במרכז&quot;</strong>: הבשורה של מועדון היולדות של בית החולים מאיר. בואו לצפות בנתי שמרגד, מנהלת מועדון היולדות בבית החולים מאיר מספרת על המועדון, על הליווי הצמוד ליולדת ועל ההתמודדות, המשותפת, בחווית הלידה:</p>
<p><iframe src="http://www.youtube.com/embed/vzwmloN3CSw" frameborder="0" width="510" height="405"></iframe></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=2267</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;סובלים מצרבות חוזרות? הפוסט הזה מיועד לכם!&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=1830</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=1830#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 16 Apr 2012 06:32:19 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[אף אוזן גרון]]></category>
		<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים]]></category>
		<category><![CDATA[טיפים רפואיים]]></category>
		<category><![CDATA[טכנולוגיה]]></category>
		<category><![CDATA[ידע כללי]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[טיפול בצרבות בגלי רדיו]]></category>
		<category><![CDATA[טיפול בצרבת]]></category>
		<category><![CDATA[מכון גסטרו במרכז הרפואי מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[פרופ' קוניקוף]]></category>
		<category><![CDATA[צרבות כרוניות]]></category>
		<category><![CDATA[צרבת]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=1830</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;כמעט כולנו סובלים מידי פעם מצרבות שגורמות לנו לחוסר נעימות בבליעה ואפילו צרידות. אולם כ- 20% מהאוכלוסייה סובלים מתופעה זו באופן קבוע, בצורה כרונית. אך מה קורה כאשר הצרבת חוזרת פעמים רבות שיכולות לגרום לנו לבעיות קשות ואפילו לסרטן? לפרופ' קוניקוף, מנהל מכון גסטרו במרכז הרפואי מאיר, יש בשורה חדשה לסובלים מתופעה זו- טיפול חדש [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p style="text-align: right;" dir="RTL" align="center"><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/07/pain.jpg"><img class="aligncenter size-full wp-image-1832" title="pain" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/07/pain.jpg" alt="צרבת" width="511" height="409" /></a></p>
<p style="text-align: right;" dir="RTL" align="center"><strong>כמעט כולנו סובלים מידי פעם מצרבות שגורמות לנו לחוסר נעימות בבליעה ואפילו צרידות. אולם כ- 20% מהאוכלוסייה סובלים מתופעה זו באופן קבוע, בצורה כרונית. אך מה קורה כאשר הצרבת חוזרת פעמים רבות שיכולות לגרום לנו לבעיות קשות ואפילו לסרטן? לפרופ' קוניקוף, מנהל מכון גסטרו במרכז הרפואי מאיר, יש בשורה חדשה לסובלים מתופעה זו- טיפול חדש בגלי רדיו שיכול לפתור אחת ולתמיד את הבעיה ולמנוע התפתחות של תאים סרטנים. כדאי לדעת- גילוי מוקדם של התופעה יכול להקל על חייכם ואף להצילם</strong></p>
<p dir="RTL"> כשהאוכל עולה למעלה נרגיש תחושה לא נעימה בגרון, צרידות, שיעול, יכולים להיות גם כאבים. הכוונה היא לתופעה חוזרת של רפלוקס, כלומר החזר קיבתי ושטי, שבו השסתום שנמצא בין הושט לקיבה, שאמור להיות שסתום חד-כיווני, אינו מונע את החזרת התוכן מהקיבה לוושט. מה שנקרא בביטוי קלאסי- צרבת.</p>
<p dir="RTL">בשנים האחרונות תופעת הצרבת הכרונית עלתה והיא קיימת כיום באחוז ניכר באוכלוסיה. שכיחותה בעולם המערבי עלתה עקב השינוי שחל במזון שאנו אוכלים. המזון כיום נמצא בשפע, מכיל יותר קלוריות, ועשיר בשומנים ובסוכרים.</p>
<p dir="RTL">התופעה מתגלה בדרך כלל אצל אנשים שסובלים מעודף משקל, אצל אנשים שצורכים מזון שהוא עתיר בסוכרים, וחיים חיי עולם מערבי מלא בשפע ובמותרות. אלו חלק מהתסמונות של העולם המודרני.</p>
<p dir="RTL">בקיבה יש חומצה מאוד חזקה, היא זו שמתחילה את תהליך העיכול. הרירית של הקיבה עמידה בפני החומצה אבל הרירית המצויה בוושט לא בנויה לכך. ברגע שהשסתום לא עובד בצורה תקינה, התוכן של הקיבה עולה למעלה ומזיק לושט.</p>
<p dir="RTL">אחת התופעות המסוכנות שיכולות להיווצר מצרבות כרוניות, היא שינוי ברירית בוושט, היא הופכת להיות דמוית זו הנמצאת במערכת העיכול. התברר שהשינוי הזה יכול להוביל להתפתחות של תאים סרטניים בוושט.</p>
<p dir="RTL"><strong>תופעה שמחייבת מעקב </strong></p>
<p dir="RTL">לאנשים שיש להם את מחלת הריפלוקס &#8211; תופעה של צרבת כרונית &#8211; רצוי לעשות בדיקה שגרתית על מנת לבדוק אם קיימת אצלם הנטייה להתפתחות של תאים סרטנים. את זה אפשר לבדוק רק בגסטרוסקופיה.</p>
<p dir="RTL"><strong>הטיפול החדשני</strong></p>
<p dir="RTL">הטיפול הקלאסי היה הטיפול התרופתי שדיכא את תופעות הצרבת בקיבה. אולם מבדיקות שנעשו נראה כי אין מספיק הוכחות שמראות שזה באמת משנה. האפקט מנע את התפתחות והתפשטות התופעה, אך לא הוכח כיעיל כדי למנוע את ההתפתחות לסרטן.</p>
<p dir="RTL">האפשרות שנייה היה טיפול כירורגי כדי ללפף חלק מהקיבה וליצור למעשה באופן מלאכותי שסתום כדי להקטין את התופעה. אולם גם שיטה זו לא הוכחה כיעילה במניעה של שינוי הרירית והתפתחותה לסרטן.</p>
<p dir="RTL"><strong>הטיפול החדשני נוסה לראשונה השנה, בפעם הראשונה בארץ, במרכז הרפואי מאיר.</strong> התברר כי צריבה סלקטיבית באמצעות שימוש בגלי רדיו בתדירות גבוהה, בעוצמה גבוהה, הורסת את השכבה העליונה של הרירית ולמעשה נותנת ריפוי מלא של הושט. הטיפול נעשה בטשטוש, כך שהחולה יכול מיד לאחר הטיפול ללכת הביתה ללא צורך באשפוז. השימוש בטיפול זה מומלץ כרגע לאלו שהתגלה אצלם נטייה ראשונית להתפתחות של תאים סרטניים. יכול להיות שבעתיד הלא-רחוק הטיפול יוכל לעזור לכל מי שקיימת אצלו הבעיה.</p>
<p dir="RTL">הטיפול אומנם חדש יחסית (התחיל בעולם לפני כ- 5 שנים) אולם המידע שמתקבל מאוד מעודד: למעשה אין חזרה של המחלה בחולים שהצליחו לטפל בהם.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=1830</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;עוסקים בספורט? חשוב לדעת: תזונה לפני, במהלך, ותוך כדי האימון!&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=818</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=818#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 11 Apr 2012 14:56:43 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[טיפים רפואיים]]></category>
		<category><![CDATA[רפואת ספורט]]></category>
		<category><![CDATA[אימון]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[גליקוגן]]></category>
		<category><![CDATA[דליה אידיסיס]]></category>
		<category><![CDATA[חלבון]]></category>
		<category><![CDATA[מאגרי הגליקוגן]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז רפואי מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[פחמימות]]></category>
		<category><![CDATA[פסטה]]></category>
		<category><![CDATA[פעילות ספורטיבית]]></category>
		<category><![CDATA[פרות יבשים]]></category>
		<category><![CDATA[שריר]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה במהלך האימון]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה לאחר האימון]]></category>
		<category><![CDATA[תזונה לפני אימון]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=818</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;ידעתם שתזונה היא אחד משלושת הגורמים הגורמים המשמעותיים לשיפור היכולת והביצועים הספורטיביים (לצד גנטיקה וכמובן אימון) ? דליה אידיסיס, דיאטנית קלינית וספורט בבית החולים מאיר מסבירה. &#160; &#160; הגנטיקה לא בידכם, וחבל,  אבל האימון והתזונה תלויים רק בכם. תזונה נכונה, תורמת ליכולת הספורטיבית, לשיפור ביצועים גופניים, חשובה במניעת פציעות ספורט ונזק לשריר ומסייעת להתאוששות לאחר [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/06/apple.jpg"><img class="aligncenter size-full wp-image-1677" title="apple" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/06/apple.jpg" alt="תזונה" width="525" height="376" /></a></p>
<p><strong>ידעתם שתזונה היא אחד משלושת הגורמים הגורמים המשמעותיים לשיפור היכולת והביצועים הספורטיביים (לצד גנטיקה וכמובן אימון) ? דליה אידיסיס, דיאטנית קלינית וספורט בבית החולים מאיר מסבירה.<br />
</strong></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הגנטיקה לא בידכם, וחבל,  אבל האימון והתזונה תלויים רק בכם. תזונה נכונה, תורמת ליכולת הספורטיבית, לשיפור ביצועים גופניים, חשובה במניעת פציעות ספורט ונזק לשריר ומסייעת להתאוששות לאחר המאמץ.  בנוסף לכך, תזונה נכונה יכולה למנוע מצב של אי נוחות, בחילה, תשישות, סחרחורת ואף עילפון בזמן אימון.<br />
לילדים שביניכם, תזונה נכונה יכולה למנוע פגיעה בגדילה, שעלולה לקרות עקב מחסור באנרגיה הקשור לאימון.</p>
<p>לפני שיוצאים לאימון חשוב לדאוג לכך שהגוף יהיה במצב תזונתי אופטימלי לפעילות.  כלומר: שמאגרי הגליקוגן בשריר ובכבד יהיו מלאים (מאגר הגליקוגן הוא מאגר של פחמימות המספק אנרגיה ישירה לשריר), שהקיבה תהיה ריקה, ושתהיה כמות נוזלים מספקת בגוף. הפחמימות הן מקור האנרגיה הזמין ביותר בגוף האדם. הגוף משתמש גם בשומנים לצורך אספקת אנרגיה, אך הפחמימות נחשבות לדלק איכותי יותר. ככל שמאגרי הגליקוגן יתדלדלו, והגוף ייאלץ להשתמש בשומן לצורך אנרגיה,  כך תרד היכולת לבצע פעילות עצימה.</p>
<p>הרכב התזונה משפיע על הרכב הדלק שייעשה בו שימוש לצורך הפקת אנרגיה. תפריט <strong>עשיר</strong> בפחמימות ימלא את מאגרי הגליקוגן ויתרום  בכך לדחיית התשישות עד כדי כפל הזמן מתפריט שאינו עשיר בפחמימות. כשמדברים על תזונה ואימון יש לשים דגש על <strong>תזמון הארוחות</strong>.</p>
<p><strong><span style="text-decoration: underline;">תזונה לפני אימון:</span></strong></p>
<p>המטרה העיקרית של ארוחה לפני אימון היא למלא את מאגרי הגליקוגן בשריר ובכבד. ארוחה 3-4  שעות לפני אימון, תכלול פחמימות מורכבות עם אינדקס גליקמי נמוך, כמו: פסטה, לחם מלא, אורז. ניתן לשלב חלבון, אך להמעיט בשומן, כדי לאפשר את התרוקנות הקיבה לפני האימון. כחצי שעה עד שעה לפני האימון מומלץ להוסיף 1-2 מנות של פחמימה מורכבת עם אינדקס גליקמי גבוה, כדי לספק אנרגיה זמינה לאימון. למשל: פרי, פרות יבשים, דגני בוקר, לחם לבן. יש להוסיף שתיית מים בשעות שלפני האימון ובסמוך לתחילתו.</p>
<p><strong><span style="text-decoration: underline;">תזונה במהלך האימון:</span></strong></p>
<p>אימון הנמשך מעבר לשעה וחצי, עלול להוביל לדלדול מאגרי הגליקוגן. במצב זה מומלץ לצרוך פחמימות גם תוך כדי האימון עצמו. חשוב שהפחמימה תתרוקן במהירות מהקיבה ותיספג מהר כדי לספק אנרגיה זמינה. דוגמא לתוספת של פחמימות בזמן אימון: משקה ספורט, ג'לים ,פרות יבשים, בייגלה דל שומן. חשוב לשתות מים גם במהלך האימון, עקב איבוד הנוזלים בזיעה. אם האימון ממושך או עצים במיוחד, מומלץ לשתות משקה ספורט איזוטוני המכיל נוזלים ומלחים בכמות הדרושה לגוף.</p>
<p><strong><span style="text-decoration: underline;">תזונה לאחר האימון:</span></strong></p>
<p>לאחר האימון, חשוב להביא את השריר ממצב של פירוק למצב של בנייה. שלב זה מתחיל באכילה מיידית של פחמימה עם אינדקס גליקמי יחסית גבוה מיד בתום האימון. אכילת פחמימות גורמת להפרשה של אינסולין. האינסולין הוא הורמון אנאבולי, המסייע לבנייה ולהתאוששות של השריר. השלב השני של האכילה לאחר אימון חייב להתבצע תוך כ- 45 דקות  מתום האימון. בזמן זה נפתח &quot;חלון הזדמנויות&quot; , שבו השריר ערוך לקליטה מקסימלית של חלבון ופחמימות.</p>
<p>ארוחה זו תכיל פחמימות וחלבונים לצורך בנייה והתאוששות השריר, וכדי למלא את מאגרי הגליקוגן שהתרוקנו. בארוחה זו ניתן לשלב גם שומן ממקור צמחי שנמנענו ממנו לפני האימון. דוגמא לשילוב של פחמימה + חלבון: מנת בשר+פסטה, לחם+ביצה+גבינה. יש להקפיד על שתייה כדי להשלים את הנוזלים שאבדו בזמן האימון.</p>
<p><strong>ולסיכום, מזכירה דליה אידיסיס, חשוב להקפיד על תזמון הארוחות ביחס לאימון, על כמות נאותה של פחמימות וחלבון ועל שתייה מספקת.</strong></p>
<p><strong> </strong><strong><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/06/facebook.jpg"><img class="alignright size-thumbnail wp-image-1679" title="facebook" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/06/facebook-150x150.jpg" alt="בית החולים מאיר" width="63" height="63" /></a> </strong></p>
<p>&nbsp;</p>
<p><strong><a title="בית החולים מאיר" href="http://www.facebook.com/Meir.Medical.Center" target="_blank"> בקרו את דף הפייסבוק של בית החולים מאיר!</a></strong></p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=818</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;התרוממות רוח&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=759</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=759#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 09 Apr 2012 11:57:52 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[טכנולוגיה]]></category>
		<category><![CDATA[ידע כללי]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[משפחה]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[הפרעות זקפה]]></category>
		<category><![CDATA[ויאגרה]]></category>
		<category><![CDATA[מרפאת אין אונות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=759</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;סקרים מראים כי מחצית הגברים מעל גיל 40 סובלים מהפרעות בזקפה, בדרגת חומרה כזו או אחרת, אך עדיין רק מיעוטם מעלה את הבעיה ומבקש פתרון וטיפול. במרפאה לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני, שנפתחה לאחרונה בבית חולים מאיר בכפר סבא, מתמחים בטיפול בהפרעות בתפקוד המיני בכלל, ובאין-אונות והפרעות בזקפה בפרט, כמו כן מציעים מגוון רחב של אפשרויות טיפול, [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/06/man.jpg"><img class="aligncenter size-full wp-image-1759" title="man" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/06/man.jpg" alt="גבר" width="417" height="596" /></a></p>
<p><strong>סקרים מראים כי מחצית הגברים מעל גיל 40 סובלים מהפרעות בזקפה, בדרגת חומרה כזו או אחרת, אך עדיין רק מיעוטם מעלה את הבעיה ומבקש פתרון וטיפול. במרפאה לטיפול בהפרעות בתפקוד המיני, שנפתחה לאחרונה בבית חולים מאיר בכפר סבא, מתמחים בטיפול בהפרעות בתפקוד המיני בכלל, ובאין-אונות והפרעות בזקפה בפרט, כמו כן מציעים מגוון רחב של אפשרויות טיפול, המבוססות על עיקרון ההדרגתיות בטיפול (מהקל למורכב), תוך כוונה ברורה לשחזר בפני הזוג את האפשרות לקיום יחסי מין מהנים ומספקים.</strong></p>
<p>בעשור האחרון, מאז החל השימוש בתרופת ויאגרה בגברים הסובלים מאין אונות, ובהמשך עם הצטרפות התרופות המתחרות – לויטרה וסיאליס לשוק, עלתה המודעות בקרב הציבור לנושא רגיש זה, ולאפשרויות הטיפול השונות בבעיה. כיום עומדים לרשות הגברים מגוון טיפולים, המאפשרים לכל גבר לתפקד מינית, אלו נבדלים זה מזה ביעילותם, מידת המורכבות ועלויות הטיפול.</p>
<p>האמצעי השכיח ביותר הוא הטיפול התרופתי ב<strong>כדורים</strong>. מדובר ב'ויאגרה' שהושקה ב-1998 ע&quot;י חברת פייזר (Pfizer), ובעקבותיה ה- 'סיאליס' (ע&quot;י Lilly), וה- 'לויטרה' (Bayer). מנגנון הפעולה הוא בעיכוב האנזים 'פוספודיאסטראז 5' ((PDE 5, כתוצאה מכך הרפיית השריר בכלי הדם בפין, המביאה להגברת זרימת הדם לתוכו. כך הזקפה המושגת הינה חזקה יותר וממושכת יותר. אולם, ללא גירוי (ויזואלי, במגע, במשחק מקדים וכו'), אין לתרופות הללו כל השפעה.</p>
<p>ההבדלים בין התרופות מתמקדים בעיקר בזמן ומשך ההשפעה של התרופה. כולן בטוחות לשימוש, ללא תופעות לוואי משמעותיות. עלול להיווצר כאב ראש קל, כאב גב, מעט סומק בפנים, ירידה קלה בלחץ הדם, ויש החשים גם צרבת. התרופות מחייבות מרשם רופא ואסורות לשימוש למי שנוטל תרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת ה'ניטרטים' (כגון קורדיל, מונוניט, מונוקורד ועוד, המשמשות לטיפול בחולי לב).</p>
<p>כ-26 מיליון כדורים לטיפול בהפרעות בזקפה נמכרים מידי שנה בעולם, מה שהביא גם להתפתחות שוק ענק של כדורים מזויפים: חלקם מכילים כמות מופחתת של החומר הפעיל, במקרה הטוב, וחלקם אף מכילים חומרים רעילים, העלולים להזיק. לכן לא מומלץ לרכוש כדורים ממקורות לא מוכרים, כמו אתרי אינטרנט למיניהם או בשוק השחור.</p>
<p>עם זאת, אין מדובר בתרופות פלא המתאימות לכולם. כ- 30% מהגברים שמקבלים טיפול בכדורים לא משיגים זקפה מספיקה. הסיכוי להצלחה של טיפול תרופתי יורד כאשר למטופל ריבוי מחלות כמו סכרת, יתר לחץ דם, שומנים גבוהים בדם, או עישון. הסיכוי יורד גם לאחר טיפולים לסרטן הערמונית, כמו כריתת הערמונית או קרינה, וכן עקב פציעות קשות באיזור האגן.</p>
<p>עבור גברים אלה, שאינם יכולים לקחת כדורים או שטיפול בכדורים לא עזר להם, קיים טיפול יעיל ביותר - <strong>זריקות לפין</strong>. אלו תרופות הגורמות להרחבה של כלי הדם ומוזרקות ישירות לפין ע&quot;י המטופל, דקות ספורות לפני המגע המיני. לאפשרות טיפולית זו מספר יתרונות על פני הכדורים. ההשפעה שלו כמעט מיידית (כ-10 דקות לאחר הזרקה), בניגוד לכדורים, המשפיעים תוך כשעה. בנוסף, הוא איננו תלוי במידת הגירוי המיני או בפליטה והזקפה המושגת תאפשר להמשיך במגע המיני גם לאחר הפליטה. אמנם גברים רבים נרתעים בתחילה מהזרקה לפין בגלל הפחד ממזרקים, מחטים, והחשש מכאב בפין, אך עם הדרכה נכונה מגלים כי הסיבוכים מינימלים והיעילות מצויינת &#8211; אצל 95% מהגברים תהיה לבסוף זקפה.</p>
<p>אפשרות נוספת היא השימוש ב<strong>מכשירי ואקום</strong> &#8211; מכשירים מכניים, היוצרים מצב של ואקום באזור הפין ועל ידי כך נשאב דם אל תוך איבר המין, עד בוא הזקפה. לאחר שנוצרת זקפה, מונעים את ניקוז הדם חזרה לגוף בעזרת גומייה, &quot;המתלבשת&quot; על בסיס הפין. זהו טיפול, המתאים לאנשים מבוגרים יותר, שיש להם פרטנר קבוע.</p>
<p>בפני גברים בהם נכשלו כל הטיפולים השמרניים יותר עומדת האפשרות של<strong> השתלת תותב</strong>, זהו טיפול ניתוחי, בו משתילים תותב לאיבר המין. קיימים שני סוגים של תותבים: האחד תותב קשיח, המשאיר את הפין כל הזמן במצב נוקשה. השני, תותב מתנפח, המאפשר שליטה על מצב הזקפה. לניתוחים אלו שיעורי שביעות רצון גבוהים בקרב הגברים, וחשוב לא פחות, בנות זוגם.</p>
<p>לסיכום, במרפאת אין אונות החדשה במרכז הרפואי מאיר, ישנו צוות מיומן המרכז את הבירור והטיפול בגברים הסובלים מהפרעות בטיפול המיני, הכוללות כאמור הפרעות בזקפה ואין-אונות, וגם בעיות נוספות כגון פליטה מוקדמת, הפרעות בליבידו, עקמת פין מולדת או נרכשת (מחלת Peyronie), ועוד.</p>
<p>מגוון הטיפולים המוצעים במרפאה כולל כמובן את התרופות השונות לטיפול באין אונות, הדרכה לשימוש במשאבת ריק (ואקום), לימוד והדרכה להזרקות עצמיות לגופים המחילתיים, תוך אספקה של המזרקים הראשונים, ובהמשך מעקב להתאמת המינון המתאים לחולה ומתן מרשמים מסודרים לטיפול המשכי. כמו כן, בהתוויות המתאימות, מבוצעים ניתוחים לתיקון עקמת וניתוחי השתלת תותבים לפין, לסוגיהם השונים. השאלה היא רק &#8211; עד כמה רחוק מוכן המטופל ללכת במרדף אחר הזקפה. עם הצלחות קשה להתווכח !</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=759</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;מארחים את דור העתיד של הצוותים הרפואיים&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=2256</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=2256#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 04 Apr 2012 16:24:32 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[אחיות]]></category>
		<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[בית הספר לסיעוד]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים]]></category>
		<category><![CDATA[ידע כללי]]></category>
		<category><![CDATA[כללי]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה]]></category>
		<category><![CDATA[תמונות]]></category>
		<category><![CDATA[בית הספר לסיעוד מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[לימודי סיעוד]]></category>
		<category><![CDATA[צוות סיעוד]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=2256</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;אתמול התארחה בבית החולים קבוצה של כ- 20 תלמידי תיכון מטירה ומורתם הלומדים בכיתה י&#34;ב במגמת מדעי הבריאות. ביום האירוח שמעו התלמידים הרצאה על על שרותי בריאות כללית כקופה הגדולה ביותר בארץ והשנייה בגודלה בעולם. הוסבר להם על מגוון השירותים שהקופה נותנת מדן ועד אילת. כמו כן, וצג המרכז הרפואי מאיר על היקפו ושירותיו והושם [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p dir="RTL"><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/DSC03585.jpg"><img class="aligncenter  wp-image-2257" title="DSC03585" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/DSC03585.jpg" alt="" width="465" height="347" /></a></p>
<p dir="RTL">אתמול התארחה בבית החולים קבוצה של כ- 20 תלמידי תיכון מטירה ומורתם הלומדים בכיתה י&quot;ב במגמת מדעי הבריאות.<br />
ביום האירוח שמעו התלמידים הרצאה על על שרותי בריאות כללית כקופה הגדולה ביותר בארץ והשנייה בגודלה בעולם. הוסבר להם על מגוון השירותים שהקופה נותנת מדן ועד אילת.</p>
<p dir="RTL">כמו כן, וצג המרכז הרפואי מאיר על היקפו ושירותיו והושם דגש על הסיעוד כמקצוע בכלל ועל לימודי סיעוד בפרט. בהמשך נערכה הרצאה בנושא החייאה בסיסית שכללה תכנים עיוניים וגם סימולציה והתנסות אישית בהחייאה. הקינוח של היום היה ביקור באחת המחלקות הפנימיות שלנו, בה התקבלו על ידי מנהלת הסיעוד של המחלקה שחשפה אותם לתפקיד האחות המוסמכת ועשתה להם סיור במחלקה.</p>
<p dir="RTL"><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/DSC03600.jpg"><img class="aligncenter  wp-image-2258" title="DSC03600" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/04/DSC03600.jpg" alt="" width="442" height="330" /></a></p>
<p>התלמידים התקבלו בבית הספר על ידי מנהלת בית הספר לסיעוד ולוו על ידי מורות בכירות מהצוות .</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=2256</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;האביב כבר כאן ואיתו גם האלרגיות&#8230;&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=2252</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=2252#comments</comments>
		<pubDate>Wed, 28 Mar 2012 13:00:04 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[אף אוזן גרון]]></category>
		<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים]]></category>
		<category><![CDATA[הקיץ כבר כאן]]></category>
		<category><![CDATA[טיפים רפואיים]]></category>
		<category><![CDATA[מרפאות חוץ]]></category>
		<category><![CDATA[משפחה]]></category>
		<category><![CDATA[רפואה]]></category>
		<category><![CDATA[אלרגיה עונתית]]></category>
		<category><![CDATA[אלרגיות אביב]]></category>
		<category><![CDATA[אמנון גולדנברג]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[מרפאת אלרגיה]]></category>
		<category><![CDATA[קדחת השחת]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=2252</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;אנשים רבים סובלים מאלרגיה בעונות המעבר, במיוחד באביב. יש המכנים את הנזלת האלרגית בתקופה זאת בשם &#34;קדחת השחת&#34;. פרופ' אמנון גולדברג, מנהל מרפאת אלרגיה במרכז הרפואי מאיר, מסביר על התופעה ומציע כיצד ניתן להקל עליה. אלרגיה היא תגובה חריגה של אדם בעקבות חשיפה לגורם חיצוני כלשהו, שמרבית האנשים שיחשפו אליו, לא יגיבו אליו כלל. הגורמים [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/03/FLOWER.jpg"><img class="aligncenter  wp-image-2253" title="FLOWER" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2012/03/FLOWER.jpg" alt="FLOWER" width="501" height="420" /></a></p>
<p>אנשים רבים סובלים מאלרגיה בעונות המעבר, במיוחד באביב. יש המכנים את הנזלת האלרגית בתקופה זאת בשם <strong>&quot;קדחת השחת&quot;. פרופ' אמנון גולדברג</strong>, מנהל מרפאת אלרגיה במרכז הרפואי מאיר, מסביר על התופעה ומציע כיצד ניתן להקל עליה.</p>
<p>אלרגיה היא תגובה חריגה של אדם בעקבות חשיפה לגורם חיצוני כלשהו, שמרבית האנשים שיחשפו אליו, לא יגיבו אליו כלל. הגורמים שאחראיים לכך נקראים <strong>אלרגנים</strong> והם יכולים לכלול למעשה את כל מגוון המרכיבים של הסביבה אליה אנו נחשפים. הגורמים השכיחים הם אבקני פריחה, חיות מחמד, קרדיות אבק הבית, נוצות, מזונות, תרופות ועקיצות חרקים. ישנם גם גורמים יוצאי דופן כמו חום, קור, אור שמש, מים, לחץ או מאמץ גופני אך הם נדירים יחסית.</p>
<p>תהליך האלרגיה מקורו בשחרור חומרים כימיים פעילים המצויים בתוך קבוצת תאים מיוחדת הנקראים תאי פיטום. תאים אלה נמצאים בעור ומתחת לריריות הגוף.  מגע בין התאים לאלרגנים מעוררי האלרגיה, שמתווך ע&quot;י נוגדן ייחודי בשם IgE, יגרום לתאים לשחרר החומרים הפעילים לסביבתם והחומרים הם שיעוררו בהמשך את הסימפטומים האלרגיים. הסימפטומים כוללים גרד, אדמומית ופריחה עורית, נפיחות ובצקת, נזלת, התעטשויות, גודש אפי, אודם ודמעת בעיניים, שעול, קשיי נשימה, כאבי בטן, שלשולים, סחרחורת, חולשה. האופי הספציפי וחומרת הסימפטומים נקבעים בהתאם לדרך החשיפה ולמידת הרגישות של האדם. כך למשל אלרגנים שמקורם במזון יגרמו יותר לכאבי בטן ושלשולים ולעומתם אלרגנים שמקורם באוויר כמו אבקני פריחה יגרמו יותר לנזלת, התעטשויות, גירוי עיני וקשיי נשימה. במקרים נדירים, כשהאדם מאד אלרגי, עלולה החשיפה לגרום לתגובה קשה עד כדי סכנת חיים.</p>
<p>אבחון הגורמים לאלרגיה נעשה לרוב באמצעות תבחיני עור (&quot;טסטים&quot;) בהם מניחים תמצית מהחומר החשוד כגורם לאלרגיה ושורטים הטיפה בצורה קלה ושטחית. אם האדם אלרגי לאלרגן הנבדק, 15 דקות לאחר השריטה יופיעו נפיחות ואדמומית סביב מקום השריטה. בדיקת דם יכולה להגיע למסקנות דומות אך היא איטית יותר, יקרה בהרבה ונחשבת לפחות אמינה.</p>
<p>הרבה אנשים סובלים מאלרגיה בעונות המעבר, במיוחד באביב. יש המכנים את הנזלת האלרגית בתקופה זאת בשם &quot;קדחת השחת&quot;. הגורמים לה הם אבקני הפריחה של צמחים ועצים שונים שפורחים בתקופה זאת ונישאים ברוח. בבואם במגע עם דרכי הנשימה של אדם אלרגי הם יעוררו נזלת, התעטשויות, גודש באף, גרד, אדמומית ודמעת בעיניים, שעול וקשיי נשימה ולעיתים גם תפרחת עורית. איכות החיים של אנשים אלה יורדת במידה ניכרת בעונות הפריחה והם סובלים מאוד, אם כי סכנת חיים אינה קיימת במצבים אלה. לא כל הפורח &#8211; גורם לאלרגיה. כך למשל עצים דוגמת הדרים או פרחים שמואבקים באמצעות דבורים וחרקים לא יגרמו לאלרגיה ורק אלה שאבקני הפריחה שלהם נישאים ברוח יגרמו לסימפטומים האלרגיים.</p>
<p>הנמצאים בסיכון לקדחת השחת באביב הם אנשים עם נטייה אלרגית בעבר שסבלו מסימפטומים אלרגיים אחרים. כך למשל סיפור עבר של אסטמה, דרמטיטיס אטופית (&quot;אסטמה של העור&quot;) או אלרגיה למזון מהווים גורם סיכון להתפתחות הסימפטומים באביב. לגנטיקה השפעה ברורה וכשלאחד מבני המשפחה בקרבת דם ראשונה יש אחד מהמצבים הללו, הסיכוי ששאר בני המשפחה יסבלו מקדחת השחת גדול למדי.</p>
<p><strong>הטיפול בסימפטומים מורכב מ-3 זרועות:</strong> מהקטנת החשיפה במידת האפשר, טיפולים תרופתיים שונים וחיסונים. הקטנת החשיפה פירושה הימנעות מטיולים בשטחים פתוחים והעדפת מקומות סגורים בעונה הבעייתית. אין דרך להגיע להימנעות מוחלטת מחשיפה לאבקני הפריחה אך צמצום החשיפה יכול להפחית הסימפטומים. הטיפול התרופתי כולל תרופות אנטי-היסטמיניות בצורת כדורים וכן טיפות עיניים, תרסיסים אפיים ומשאפים לריאות, בהתאם לסימפטומים שמהם סובל האדם. תרופות אלה שתילקחנה בעונת הפריחה עשויות הביא להקלה משמעותית, אך אין בהן למנוע הסימפטומים באביב הבא. הדרך היחידה המוכרת למיגור והכחדת האלרגיה היא מתן חיסונים. בשיטה זאת מוזרקים אבקני הפריחה, במינון זעיר בתחילה, שהולך ועולה בהדרגה במטרה ל&quot;הרגיל&quot; את הגוף לחשיפה לאלרגן. הזריקות כמעט שאינן כואבות משום שהן ניתנות בצורה שטחית מתחת לעור ולא עמוק לשריר כמקובל בחיסונים נגד מחלות מדבקות. יחד עם זאת, התהליך ארוך יחסית משום שבתחילה יש לקבל הזריקות אחת לשבוע משך כ- 3 חודשים ואז הן ניתנות מדי חודש לתקופה בת 3-5 שנים. שיעור ההצלחה של החיסונים במניעת קדחת השחת בעונות הבאות הוא כ- 80%.</p>
<p>לאחרונה מתרבים הדיווחים על האפשרות לתת החיסונים לא בזריקות אלא באמצעות טיפות המונחות מתחת ללשון. שיטה זאת נוחה בהרבה, אינה מכאיבה כלל ואינה מצריכה הגעה למרפאה האלרגית משום שהטיפול ניטל בבית. באירופה השימוש בשיטה זאת הולך ומתרחב אם כי בארה&quot;ב טרם קיבלה השיטה את אישור הרשויות. גם בישראל אין עדין אישור לכך, אך קרוב לוודאי שבשנים הקרובות תגיע גם אלינו.</p>
<p>&nbsp;</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=2252</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
		<item>
		<title>&#8235;קניות לחג: כך תעברו זאת בשלום&#8236;</title>		<link>http://medicalblog.co.il/?p=1378</link>
		<comments>http://medicalblog.co.il/?p=1378#comments</comments>
		<pubDate>Mon, 26 Mar 2012 12:36:50 +0000</pubDate>
		<dc:creator>&#8235;מרכז רפואי מאיר&#8236;</dc:creator>				<category><![CDATA[בית החולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[משפחה]]></category>
		<category><![CDATA[פסיכולוגיה]]></category>
		<category><![CDATA[בית חולים מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[חול המועד]]></category>
		<category><![CDATA[חופשה]]></category>
		<category><![CDATA[יוכי בן נון]]></category>
		<category><![CDATA[מרכז רפואי מאיר]]></category>
		<category><![CDATA[קניון]]></category>
		<category><![CDATA[קניות]]></category>

		<guid isPermaLink="false">http://medicalblog.co.il/?p=1378</guid>
		<description><![CDATA[&#8235;לרגל חופשת הפסח, מייעצת לנו  ד&#34;ר יוכי בן-נון, פסיכולגית ראשית בבית החולים מאיר, כצד להתמודד עם הביקור בקניון, ביקור הנתפס כנעים, נוח וממוזג אך לעיתים הופך למסע קניות לא מרוסן. בתקופת החופשות השונות, מתחייבת לעתים יציאה לקניות עם כל בני המשפחה. פעמים רבות, הביקור בקניון ממוזג הוא בילוי  משפחתי נוח, אשר הופך, לעתים ללא תכנון, [...]&#8236;]]></description>			<content:encoded><![CDATA[<div dir="rtl"><p><a href="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/04/shopping.jpg"><img class="aligncenter size-full wp-image-1544" title="shopping" src="http://medicalblog.co.il/wp-content/uploads/2011/04/shopping.jpg" alt="" width="476" height="308" /></a></p>
<p><strong>לרגל חופשת הפסח, מייעצת לנו  ד&quot;ר יוכי בן-נון, פסיכולגית ראשית בבית החולים מאיר, כצד להתמודד עם הביקור בקניון, ביקור הנתפס כנעים, נוח וממוזג אך לעיתים הופך למסע קניות לא מרוסן</strong>.</p>
<p>בתקופת החופשות השונות, מתחייבת לעתים יציאה לקניות עם כל בני המשפחה. פעמים רבות, הביקור בקניון ממוזג הוא בילוי  משפחתי נוח, אשר הופך, לעתים ללא תכנון, מסע קניות בחנויות השונות. בדרך כלל, נתפש מסע כזה כמקור עניין והנאה לאשה בלבד, בעוד הבעל והילדים נגררים חסרי סבלנות, כועסים ומתוסכלים, מול  חיפוש מתמשך אחר חפץ כלשהו &#8211; בגד, תכשיט, כלי – (הגבר בעיקר)  ודרישות לרכישה שלא נענות (הילדים).</p>
<p>יש בתיאור זה יותר מקורטוב של אמת, אך אפשר גם אחרת, ומסע קניות יכול להפוך גם הזדמנות לשיעור מחנך בצרכנות נכונה, כלכלה, ואף לספק הנאה.</p>
<p><strong>הנה כמה טיפים שכדאי לקחת לדרך:</strong></p>
<p>1. הגדרת מטרות: מה רוצים לקנות?</p>
<p>2. הגדרת זמן ומרחב החיפוש – בהתחשב  במידת הסבלנות של בני-המשפחה הנלווים, עפ&quot;י גילם ויכולתם.</p>
<p>3. הסבר מוקדם, בעיקר לילדים, כדי להכינם לאותן שעות של חיפוש, ותכנון מתאים: עצירה להתרעננות או ארוחה, התחשבות בזמן שינה, וכד'. כמו כל פעילות אחרת, חשוב שגם פעילות זו תיעשה במידה סבירה, לא במצב עייפות או רעב.</p>
<p>4. שיתוף כל בני המשפחה בהגדרת האובייקט אותו מחפשים: לאיזה צורך, איך צריך להיראות, איפה מחפשים אותו.</p>
<p>5. נצלו את החווייה לשיעור בכלכלה ובצרכנות לילדים: כמה כסף מוקצב לקנייה, מדוע חשוב לעשות סקר שוק. להשוות מוצרים ומחירים. כשאתם בוחנים מוצר בחנות מסויימת, הסבירו לילדים על איזה מאפיינים אתם מתמקדים : מראה חיצוני, חומרים ממנו עשוי המוצר, מחיר, השוואה למוצרים דומים. איזה מאפיין חשוב יותר?</p>
<p>6. שתפו את הבעל והילדים בחיפוש ובתהליך ההערכה והבחירה. בקשו את חוות-דעתם על המוצר: האם יפה בעיניהם, האם נראה להם נוח לשימוש ? הראו להם שדעתם חשובה לכם! (גם אם לא תבחרו לפיה!).</p>
<p>7. שימו לב על איזה פרט מתמקד כל אחד מבני-המשפחה, האם הוא מתלהב בקלות, או ביקורתי, למה כל אחד שם לב ועל מה מתמקד ? הרי זה שיעור בפסיכולוגיה ובתורת האישיות, וטוב לציין זאת, כדי להצביע על השוני שבינינו: אחד ממהר להתלהב ולהחליט, ואילו אחר מתחבט בלי סוף, אחד אוהב דברים מסוג מסויים, והאחר אוהב דווקא דברים מסוג אחר. כנ&quot;ל לגבי העדפה של צבעים, או כל פרט אחר.</p>
<p>8. אם תשלבו בקניות גם פעילויות של הנאה: משחקים במתקני השעשועים , וארוחה קלה, תגלו כי ביליתם כמה שעות של גיבוש משפחתי, נעימות ואף מאלפות.</p>
</div>]]></content:encoded>			<wfw:commentRss>http://medicalblog.co.il/?feed=rss2&#038;p=1378</wfw:commentRss>
		<slash:comments>0</slash:comments>
		</item>
	</channel>
</rss>

